ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ נ' משרד הבטחון

פסק דין

זוהי תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת, חברת ביטוח, למבוטחה כתמלוגי ביטוח על נזקים שנגרמו לטענתה לרכב המבוטח בתאונת דרכים בה היה מעורב גם רכב צבאי מסוג משאית עם נגרר בבעלות הנתבע.

התובעת טוענת כי האחריות לאירוע התאונה הנה על נהג המשאית הנתבע, וטוענת בכתב התביעה כי התאונה אירעה ביום 26.1.09  ליד גדר עוקפת קיבוץ כיסופים, עת ניסה נהג המשאית הצבאית לפנות ימינה, פגע ברכב אותו ביטחה התובעת וגרם לו נזקים כמפורט בדו"ח השמאי. (להלן: "התאונה").

בטופס הודעה על התאונה, תיאר הנהג המבוטח את התרחשות התאונה כלהלן: "שנינו נסענו במקביל, אני בצד ימין והוא בצד שמאל שלי. לפתע הוא שבר ימינה ונכנס ברכבי + פגיעה בגלגל השמאלי."

מנגד, הנתבע הכחיש את אחריותו לאירוע התאונה והנזק, וטען כי מבוטח התובעת טנדר מסוג מאזדה (להלן: "הרכב האזרחי") עקף מצד ימין את המשאית כשהוא נוסע על דרך עפר בלתי סלולה, הגיח מימין לכביש והתנגש במשאית צבאית שהתכוונה לפנות ימינה וכתוצאה מכך אירעה התאונה, היינו הרכב האזרחי הוא זה שנכנס למסלול נסיעת המשאית הצבאית (לאחר עקיפה מימין), ומכאן רשלנותו.

הנתבע אף מוסיף כי עובר לתאונה, חנתה עגלה נוספת בצד ימין של הכביש אשר מנעה מהרכב האזרחי להשלים את עקיפתו הפסולה והאסורה מימין ולכן על מנת שלא להתנגש בעגלה שחנתה, סטה הרכב האזרחי שמאלה וניסה לעבור בין העגלה שבצידי הכביש לבין המשאית הצבאית ועל כן התנגש ברכב הצבאי בצידו הימני.

ביום 6.4.2010 שמעתי את עדותם של הנהגים המעורבים. התמונה המתקבלת מעדותם של שני הנהגים היא כי המדובר בכביש מאוד צר של כ-4 מטר או פחות אשר לא מספיק לנסיעת שני רכבים. המשאית הצבאית תפסה את כל הכביש והרכב האזרחי נסע על שביל העפר שמימין למשאית, שני הרכבים נסעו באיטיות, הואיל ועמדה עגלה מצד שמאל של הרכב האזרחי, על מנת לעבור ברווח שנוצר בין המשאית לעגלה סטה הרכב האזרחי שמאלה בעוד המשאית הצבאית פונה ימינה וכך הגיעו להתנגשות וארעה התאונה.

לאחר ששקלתי את עדויות שני הנהגים, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לתאונה נופלת על שכמם של שני הנהגים, נהג הרכב האזרחי לא נהג בזהירות עת עקף מימין או ניסה להידחף מצידה הימני של המשאית הצבאית, ואילו נהג המשאית הצבאית לא היה זהיר מספיק כשהחל לפנות ימינה ולא בדק כי הדרך אכן פנויה.

שמעתי את עדויות הנהגים, ובחנתי את חומר הראיות שבתיק, אשר מכיל גם את דו"ח חקירת המשטרה הצבאית. התרשמתי, כי נהג המשאית הצבאית, החל בפניה ימינה מבלי שהתבונן במראות ובדק את מצב הדרך ולכן לא ראה את הרכב האזרחי המתקרב. כאמור, מדובר בכביש ישר ופתוח, וניתן לראות רכב מתקרב ממרחק של מאות מטרים. בפעולותיו הפר נהג הרכב הצבאי את תקנות 40 ו-41 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, וגרם לתאונה. אני קובע אפוא כי יש לנתבע אחריות לתאונה.

עם זאת, קיים אשם תורם גבוה ביותר לנהג הרכב האזרחי. אשר עקף מימין בניגוד גמור לתקנות התעבורה ובכך הפר הנהג את תקנה 47(א) לתקנות התעבורה משום שעקף מימין, והיה עליו להיזהר זהירות מיוחדת משום שעמדה עגלה אשר חסמה את הדרך והיה עליו. בנסיבות אלו, ובהתאם לסעיף 68 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], מצאתי שיהא זה צודק ונכון להפחית מן הפיצוי בגין התאונה שיעור של 70% מגובה הנזק בשל אשם תורם.

סוף דבר

אני קובע כי לנהג ברכב הנתבע קיימת אחריות לתאונה אולם מפחית שיעור של 70% בשל אשם תורם של הנהג ברכב התובעת. אני מקבל אפוא את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 5,962 ₪ אשר מהווים 30% מהסכום הנתבע בניכוי 100 ₪ אשר מהווים מחצית מהסך של ה200 ₪ אשר היו שנויים במחלוקת, צמוד מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, בתוספת החלק היחסי באגרה ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך 1,200 ₪. יכך הנתבע

5129371

546783

ניתן היום, ג' אדר תשע"ג, 13 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: